heb_o_rav_2010-02-07_program_shal-mekubal_n167

תוכנית טלוויזיה עם הרב מיכאל לייטמן

"שאל את המקובל"

תוכנית מס' 167

בהנחיית: אורן לוי

תוכנית 07.02.10- אחרי עריכה

אורן: שלום לכם, אנחנו כאן עם התוכנית "שאל את המקובל". שלום לך הרב לייטמן.

הרב לייטמן: שלום לכולם.

אורן: נתחיל עם שאלתה הטלפונית של אורלי.

שאלה: פעם למשפחה היה ערך מאוד משמעותי, ובשנים האחרונות אנחנו רואים יותר ויותר משפחות שמתפרקות, לַמה זה קורה עכשיו? האם למשפחה יש שורש רוחני, כלומר, האם יש משמעות לכך שאדם נולד למשפחה מסוימת?

הרב לייטמן: משפחות מתפרקות מפני שהרצון שלנו האגואיסטי גדל ולא מסוגל ולא מוכן לסבול עוד מישהו לידו. את עצמי אני סובל כי אין לי ברירה למרות שגם את עצמי אני לא רוצה להרגיש. אני רוצה לקחת תרופות הרגעה, לקחת סמים, אני צריך משהו נוסף כדי לשכוח את עצמי, לראות טלוויזיה, סרט מתח או קומדיה, הכל כדי לא להיות עם עצמי. נמאס לי מהחיים שלי וקשה לי עם הסביבה שלי. לפי האגו שלי אני צריך לדאוג לעצמי וגם להורים שלי, וגם לילדים שלי וגם לאשתי ועוד, ואני רוצה לברוח מכולם. האגו שלי מרגיש שאני חייב לכולם, לכן יש גירושין, בגלל האגו הגדול שממש מכַוון אותנו להרס עצמי.

אנחנו רואים עד כמה התופעה הזאת מתפשטת בכל העולם ומגיעה אפילו לציוויליזציות שלא חשבנו שזה יגיע, כמו דרום אמריקה ולא רק לאירופה, לאמריקה, לרוסיה וכל החצי הצפוני של כדור הארץ.

אורן: אם כך, לַמה אנשים מתחתנים?

הרב לייטמן: גם לא כל כך מתחתנים.

אורן: בכל זאת יש גם שמתחתנים וכדי להתגרש צריך קודם לכן להתחתן.

הרב לייטמן: יש הרבה שמחליטים לא להוליד ילדים ויש הרבה שמחליטים שילד אחד זה מספיק.

אורן: ההתפרקות הזאת של התא המשפחתי זה לא רק בין בני זוג כמו שציירת עד כה, יש היום תופעה חדשה של ניתוק אדיר בין הורים לילדים.

הרב לייטמן: כן, ודאי.

אורן: לפעמים שני בני זוג נמצאים באותה צרה, סובלים מזה שאין להם קשר טוב עם הילדים והילדים מזלזלים בהם וכן הלאה. האם גם זה נובע מאותו מקום, מהתעצמות האגו?

הרב לייטמן: רק האגו ולא יותר. היסוד שלנו זה רצון, הרצון האגואיסטי שגדל בצורה אגואיסטית ולא מקבל תיקון, מופיע בצורה כזאת וזה מה שקורה לנו.

אורן: אז אתה אומר שיש אגו והאגו נכנס למגרש המשפחתי ומפורר את הכל.

הרב לייטמן: כן.

אורן: לאן זה מוביל?

הרב לייטמן: זה מוביל אותנו להכרת הרע. מצד אחד בסופו של דבר נגיע למצב שבו אנחנו כמעט נקברים על ידי האגו הזה, כמעט הורסים את עצמנו סופית, גומרים עם החיים האלו. ומצד שני, אנחנו מחליטים שאין לנו ברירה, אנחנו צריכים להתרומם ולהתעורר.

אורן: אבל איך הדברים שאתה אומר מסתדרים עם זה שבאופן טבעי אבא ואמא אוהבים את הילדים שלהם, נהנים כשהם קטנים לחבק אותם, ללטף אותם, לנשק אותם ולשחק איתם. זה גורם להם טוב, אז לַמה פתאום אתה אומר שהאגו גדל והוא מפרק את התא המשפחתי?

הרב לייטמן: גם ההורים לא כל כך קשורים לילדים, גם ההורים מסכימים כשילדים הולכים ומתרחקים, גם אנחנו משתנים.

אורן: אבל יש איזשהו גיל שאתה כן מרגיש את החום הזה.

הרב לייטמן: נכון, אתה רוצה להמשיך איתם, אבל אחר כך אתה רואה שהבן או הבת בגיל חמש עשרה, שש עשרה, שבע עשרה, מתחילים להיות כבר לא שייכים לך. הם עצמאיים, הם מתנתקים ממך, הם רואים אותך כבר כאילו, "לַמה אתה עוד חי, אנחנו צריכים לרוץ קדימה", וקדימה אצלם זה מאוד שונה ומוזר בעינינו ולכן יש ניתוק. וכמה שאנחנו מתקדמים הלאה מדור לדור, הפער בין הדורות גדל מאוד.

אורן: מזווית אחרת, לַמה אני, אשתי והילדים שלנו, נזרקנו לתוך אותו תא משפחתי? זה קשור לשורש הנשמה? לַמה דווקא אנחנו במשפחה אחת?

הרב לייטמן: מה זה "אנחנו"?

אורן: "אנחנו", נגיד אני, אשתי והילדים שלי. למה הילדים האלה, אני והאישה הזאת קובצנו לתוך משפחה אחת?

הרב לייטמן: זה מלמעלה. כל מה שמתרחש אצלנו כאן בעולם הזה מגיע לנו מלמעלה, "אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה".

אורן: יש מטרה לזה שהבן שלי הוא הבן שלי ולא שלך?

הרב לייטמן: כן, כי הוא נולד בצורה כזאת, עם תכונות כאלה, עם שורש הנשמה שלו ובהתאם לקשר שלו עם העולם הזה, הכל מותאם אליך.

אורן: אם נסתכל אל העתיד ואם נמשיך בנתיב הזה, האגו יגדל עוד יותר והתאים המשפחתיים יתפוררו יותר ויותר.

הרב לייטמן: עד שאנחנו נחליט שאנחנו לא יכולים כך להתקיים.

אורן: בוא נקפוץ למשהו קצת יותר טוב. נגיד שאנחנו מחליטים שככה אנחנו לא רוצים, ואתה אומר שזה בכלל לא מקרי שבני משפחה מסוימת הם באותה משפחה, יש לזה שורש רוחני?

הרב לייטמן: כן.

אורן: תאר לי תמונה של משפחה רוחנית. איך היא נראית, מה מערכות היחסים בין ההורים לילדים, בין בני הזוג?

הרב לייטמן: אני לא חושב שהקשר בתוך המשפחה והקשר מחוץ למשפחה יהיה כל כך שונה. בצורה אגואיסטית "משפחה" בשבילי זה מקום שבו אני נמצא בין הקרובים שלי, ההורים שלי, אני והילדים שלי, כמה דורות יחד, חמולה כזאת. עם דודים, דודות, אחים, אחיות ועוד ועוד, העולם יתקדם לכיוון שכולנו נהיה כאחים.

אורן: איך זה יתבטא בתוך הבית?

הרב לייטמן: בתוך הבית זה יתבטא בכך שמשפחה תחשוב איך היא קשורה עם האחרים.

אורן: מה יהיה הקשר ביניהם?

הרב לייטמן: הקשר ביניהם יהיה כיצד ליצור קשר טוב יותר עם כל אלה שמחוץ למשפחה. כל המשפחה תרגיש את עצמה כאחד כדי להתקשר עם כל יתר החלקים, עם כל יתר המשפחות, עם כל יתר הקבוצות והבודדים שבעולם.

אורן: זה יצור קרבה מסוג אחר בין בני המשפחה?

הרב לייטמן: הקרבה היא על מנת להתקרב לאחרים. הקרבה הזאת שאנחנו קשורים זה לזה, אני והילדים שלי וכל הקרובים שלי כולם, זה לא מן הסתם, אנחנו קרובים לפי סוג הנשמה, לכן גם נקשרנו יחד בגשמיות בעולם הזה. אבל עכשיו אנחנו כולנו יחד כמו איבר בתוך הגוף שצריך לחשוב על שלום הגוף הכללי.

בשביל מה קיים כל הקשר שבינינו? בשביל מה אנחנו קיימים כמשפחה? כדי להביא לכל הגוף, לכל העולם, לכל יתר הנשמות את ההתקדמות היפה, זאת אומרת, את היחס שלנו הטוב. המשפחה הופכת להיות כמו קבוצת מקובלים.

אורן: יש היום הורים שמכים את הילדים שלהם. זה היה תמיד, אבל נראה שהיום זה מתעצם ואפילו מגיע לפעמים לרצח, להתעללויות, ממש זוועות.

הרב לייטמן: כן.

אורן: האם גם במשפחות כאלה יכול לבוא היפוך, יחס מתוקן כמו שתיארת עכשיו, או שיש משפחות שבהן זה כבר לא יקרה?

הרב לייטמן: כל עוד לא נתקן את הרצון לקבל שגדל, באותה מידה הוא ייתן לנו צורות מאוד מוזרות של יחסים שאין אנו מסוגלים להבין אותן אבל הן קיימות.

אורן: הן יכולות להיתקן או שאין תקנה?

הרב לייטמן: ודאי שיש תקנה לכל דבר, אבל אנחנו נפגוש בדברים זוועתיים ונוראיים ונקבל אותם כעובדה ואין מה לעשות. היום אחד הורג את השני, שוכחים תינוק באוטו בחום של חמישים מעלות והוא נפטר, ועוד כל מני דברים.

אורן: הנשמה בוחרת לאיזו משפחה להיוולד?

הרב לייטמן: נשמה לא בוחרת ונשמה לא נמצאת, אין נשמה.

אורן: אבל אמרנו קודם שזה לא מקרי שהם קובצו יחד.

הרב לייטמן: יש רק "רשימו" ומהרשימו מתפתחת נשמה. הרשימו הזה חייב להיות בקרקע מסוימת, במקום מסוים ששם הוא יגדל.

אורן: הרשימו הזה בוחר באיזו משפחה להיוולד?

הרב לייטמן: הרשימו, התוכנה הכללית, היא ששמה את האדם להיוולד במשפחה הזאת או במשפחה אחרת.

אורן: אם נולדתי במשפחת לוי, אז בחרתי להיוולד למשפחת לוי?

הרב לייטמן: מה זה "אתה בחרת"? מי בחר?

אורן: הרשימו הזה.

הרב לייטמן: הרשימו לא בחר. הוא נמצא ברשימו שבמערכת הכללית והוא מתפתח, ובעולם שלנו אנחנו רק מגלים את ההופעה הזאת. אתה לא "בחרת להיוולד" ולא "בחרת להתפתח", זה המערכת הכללית, הכוח הכללי שדוחף את כל הרצון שברא קדימה למטרתו, למטרת הבריאה, ואז הוא מוצא את החלקים האלו של הרצון לקבל הכללי הזה לתיקון, ובתוך החלקים האלו גם אתה.

אורן: יש לי שני אחים בנים, אז הרשימו שהוא השורש שלי והרשימות שלהם דומים?

הרב לייטמן: ודאי שהרשימות דומות הן נמצאות מאותו סוג.

אורן: אז איך יש משפחות שבהן ילד אחד או אדם אחד מתפתח ויש לו נטייה לרוחניות ואחר באותה משפחה לא?

הרב לייטמן: זה צריך לשאול על כלל הנשמות, על משפטי הנשמות, אבל אנחנו רואים שזה כך. אני ראיתי את זה במקובלים גדולים מאוד.

אורן: זאת אומרת שיכול להיות בידול.

הרב לייטמן: יש חלקים שמתפתחים עכשיו ויש חלקים שיתפתחו אחר כך, כמו שרואים בהתפתחות העובר. הרגל קצת מתפתחת ונעצרת, אחר כך מתפתח הכבד ונעצר. הלב מתפתח במקצת ואחר כך האוזניים, אחר כך עוד פעם הידיים, ועוד פעם משהו מתפתח וכן הלאה.

אורן: אבל אצל העובר כל הזמן בכל רגע נתון משהו מתפתח.

הרב לייטמן: גם כאן מתפתח משהו.

אורן: יש אנשים שאתה מסתכל עליהם וכאילו דבר לא מתפתח, דומם לגמרי.

הרב לייטמן: אז הם נמצאים עדיין ככה לפניך, כמו שאתה רואה, באיזושהי השהיה.

אורן: משהו קורה בתוכם? משהו זז?

הרב לייטמן: בטוח, רק זה לא מתגלה.

אורן: זאת אומרת רק אנחנו לא מבחינים.

הרב לייטמן: בטח, ואחר כך זה יתפרץ. ואתה נדהם, איך פתאום הוא מדבר ככה ואיך הוא שומע. מה קרה לו? מגיעים אלי אנשים שהיו אטומים לְמה שדברתי במשך שלושים, ארבעים שנה, ופתאום נפתחה להם הדלת והם נכנסו.

אורן: אמרת שבני משפחה שיהיו במשפחה רוחנית, ירגישו שהם מתאחדים ומתחברים לצורך התייחסות טובה לאחרים שמחוצה למשפחה.

הרב לייטמן: כן, כמו איזשהו ארגון קטן.

אורן: כמו ארגון קטן שהמטרה שלו והשאיפה שלו זה להתחבר לאחרים.

הרב לייטמן: כן.

אורן: הרצון שלהם והשאיפה הזאת להתחבר לאחרים, האם היא נבדלת במשהו מההתחברות ביניהם בתוך המשפחה? יש סוג של רגש אחר ביניהם, בין בני המשפחה הרוחנית הזו, לבין היחס שלהם כאחד כלפי שאר העולם?

הרב לייטמן: אתה מדבר על העתיד הרחוק?

אורן: לאו דווקא העתיד. אני רוצה לדמיין בני משפחה שיש ביניהם כבר יחסים רוחניים.

הרב לייטמן: אז הם כולם פועלים למען ההשפעה הכללית.

אורן: הם כמו איבר.

הרב לייטמן: יש להם פשוט קשר עוד יותר חזק.

אורן: מהו הקשר הזה?

הרב לייטמן: זה קשר גשמי. איך לעזור אחד לשני כמה שיותר גם בגשמיות, כדי לבצע משימה רוחנית.

אורן: במשפחה כזאת יכולים להיות חילוקי דעות, ויכוחים, חס ושלום אלימות?

הרב לייטמן: לא ולא. ויכוחים איך יותר להשפיע, איך יותר לעשות, אבל ודאי שבאהבה. איך אדם שנמצא בהכרה רוחנית יכול להיות בשנאה? אם כן הוא לא נמצא באהבה רוחנית, בהכרה רוחנית.

אורן: יש פער דורות במשפחה כזו?

הרב לייטמן: כן בודאי. גם בתוך האדם כל פעם יש פער מהמצב של היום לעומת אתמול.

אורן: כשאני אומר "פער דורות", אני מתכוון האם יש נתק בין ההורים לילדים?

הרב לייטמן: לא, יש תמיכה הדדית שלימה, כי כולם מתחברים גם לפי חלוקת הדורות, גם לפי חלוקת המנטאליות, ולפי האופי, לפי כל דבר. אבל דווקא החלוקות האלה הן שמביאות לאושר הפנימי הכללי.

אורן: מה ההבדל בין משפחה כזו לבין משפחה שיש לה עסק משפחתי טוב ומוצלח, שכולם רוצים באמת להשתתף בו?

הרב לייטמן: אם רואים את כל העסקים האלו רק כאמצעי להשפיע לזולת, אז מה זה חשוב איזה עסק, רוחני, גשמי, זה או אחר? מקסימום ההשפעה היא שמכַוונת אותם למטרה.

אורן: לא זו השאלה. אני שואל, במה שונה המשפחה הזאת שיש בה כבר יחסים רוחניים והם מתאחדים כולם למשימה משותפת, לבין משפחה גשמית שיש לה עסק משפחתי משותף וכל הדורות עובדים בו, הסבא, האבא והבן. במה נבדלות מערכות היחסים?

הרב לייטמן: אתה יכול לקחת משפחה אידיאלית, שאין כמוה בעולם שלנו היום, משפחה בורגנית.

אורן: נגיד שהכל טוב שם.

הרב לייטמן: כן הכל טוב, עסק משותף, כולם נהנים ותומכים זה בזה.

אורן: כן, מושלם.

הרב לייטמן: כן.

אורן: במה היא שונה מהמשפחה הרוחנית שתיארת עכשיו?

הרב לייטמן: קודם כל, זה בלתי אפשרי שיהיה, כי זה נגד מטרת הבריאה ובטוח שהכוח העליון יקלקל את היחסים ביניהם. אבל נניח שלא, הם עדיין מפסידים את המטרה. כי מה יש להם חוץ מהחיים האלו הבהמיים שהם חיים וגומרים אותם?

אורן: מה יש למשפחה הרוחנית?

הרב לייטמן: הם מרגישים את עצמם כבר עכשיו שהם נמצאים בנצחיות. שהקשר ביניהם הוא נצחי, קשר עם כל האנושות, קשר עם כל המציאות, עם האלוקות. הם מרגישים את עצמם בדרגה אחרת של קיום, לא העסק שהוא מהיום למחר וזהו זה. זה ההבדל בין חיים ומוות, זה ההבדל בין העולם הזה לעולם הרוחני.

אורן: יש לנו שאלה נוספת באותו עניין. כותב לך בבלוג שלך דוד ממעלה אדומים.

שאלה: שמעתי אותך אומר שרוחניות לא עוברת בירושה. אז איך אני כאבא יכול בכל זאת להבטיח שהילדים שלי יתעניינו ויעסקו ברוחניות?

הרב לייטמן: ניתן עליך ללמד את הילדים אומנות.

אורן: זו חובה של דוד?

הרב לייטמן: זה חובה של הורה.

אורן: מי מחייב אותו?

הרב לייטמן: זה כתוב בתורה.

אורן: אולי דוד לא אדם דתי מי מחייב אותו?

הרב לייטמן: לא חשוב. כמו שאדם מלמד את הילדים שלו מקצוע, אם הוא רוצה שהם יסתדרו בעולם הזה, כי היום כבר אי אפשר להסתדר בו מן הסתם. כך גם בעולם הרוחני, הוא צריך ללמד אותם את חוכמת הקבלה, שידעו מאיפה באים הדברים, לַמה, שיש מטרה לכל מה שקורה להם. בלי זה אדם היום לא יכול לחיות, בלי זה הוא יכנס לסמים, בלי זה הוא אבוד.

אורן: זה מבטיח לדוד שהילדים שלו יתעניינו ברוחניות אם הוא ילמד אותם קבלה?

הרב לייטמן: כן. אם הוא ילמד אותם הם לא יוכלו להתנתק מזה. חוכמת הקבלה היא חוכמה לנשמה. זה הדבר הכי יקר לאדם ולכן הוא כבר לא יוכל לעזוב אותה. אם אתה מלמד לילד את חוכמת הקבלה, והמקובלים תומכים בזה שאנחנו בדורנו נעשה את זה, אז הוא לא יעזוב אף פעם. הוא לא יעזוב אותך, הוא לא יעזוב את הדרך, הוא לא יצא לתרבות רעה, לשום דבר.

אורן: זה יחזק את הקשר של דוד כאבא עם ילדיו?

הרב לייטמן: בודאי. אתה רואה את זה על הילדים שלי ועל כל הילדים שגדלים אצלנו. ואצלנו כבר גדל דור שעכשיו מתחיל להתחתן, שהם היו ממש תינוקות, ילדים קטנים כשהגיעו אלינו. והיום הם בני שש עשרה, שבע עשרה, שמונה עשרה, עשרים וקצת יותר, וכבר נכנסים לחופה ולא רוצים לצאת, הם לא עוזבים את ההורים ולא שאינם יכולים. הם לומדים מקצוע ומקבלים הכוונה לחיים, הם רוצים להתחתן בתוך המגמה הזאת לקראת השגת מטרת החיים. אתה רואה שזה קורה כך.

אורן: אני רוצה להבין מה יש בעיסוק הרוחני שמאפשר עניין משותף בין הדורות?

הרב לייטמן: מה יש כאן להגיד, זה האור העליון שפועל, זה לא הכוח שלנו. בעולם שלנו אתה יכול לשחק מה שאתה רוצה, ברגע שהאור פועל מלמעלה הכל משתתק. הכל פשוט לא שווה כלום לעומת זה.

אורן: אז מה עם "מרד הנעורים"?

הרב לייטמן: שיהיה אבל הוא יהיה לטובה, אתה תראה. אפילו חצי שנה ויותר, כמה חודשים בהם לא ירצה, לא יסכים, שיבדוק ויחזור. יש לנו בדיוק עכשיו דוגמה כזאת.

אורן: אני בכל זאת רוצה להבין, למה אם דוד ילמד קבלה עם הבן או הבת שלו, הוא בזה מבטיח לעצמו שיהיה ביניהם קשר באיכות טובה יותר, מזה שיהיה לו אם הוא ישחק איתם טניס או כדורגל?

הרב לייטמן: כי אין לך שיטה שמסבירה לך שיש קשר בין כולם, אין לך כוח שיכול לקשר אותך עם כולם, אין לך הסבר אחר לַמה אני צריך להיות קשור לאחרים, לקרובים, לילדים, להורים, לכולם, אלא רק חוכמת הקבלה שמסבירה לך שעל ידי הקשר איתה, אתה הולך עכשיו להרוויח נצח.

ההסבר הזה הוא כאילו שכלתני אבל לא, הוא מעורר עליך אור מיוחד מלמעלה ואתה מתחיל להיות מהופנט ממנו. מה זה "מהופנט"? אתה מתחיל לראות שזה הדבר הגדול באמת, שנותן תשובות על הכל, מקנה לך כלים, כוחות, הזדמנויות כאלה שאין כמותן. אני מסתכל על כל העולם לא בזלזול, אבל אני רואה שכל העסקים האחרים הם פשוט לא שווים, אין מה לעשות. יוצא שהילד בשכל, ברגש ובכל, מבלי שאתה מכניס אותו לפנאטיות, רואה בצורה בריאה, בצורה מבוקרת, שאין לו במה להיאחז בחיים האלו אם לא האמצעי הזה שעל ידו הוא משיג את המטרה הנצחית.

אורן: בוא ניכנס לתוך העיניים, הלב והמוח של ילד כזה, כי פשוט לא הייתי בסיטואציה הזאת בחיי. נאמר שהבן של דַוד לומד איתו את הרעיונות האלה של הקבלה. מה הוא מרגיש כלפי דוד, כלפי האבא שלו?

הרב לייטמן: שהוא נותן לו חיים, שהוא מלמד אותו את הדבר החשוב ביותר בחיים, שהוא האבא בעצמו עוסק בזה. פעם כשהאבא היה נפח, גם הבן היה נפח, וכשהאבא היה גנן, גם הבן היה גנן, וככה היו דורות אחר דורות הולכים אחד אחר השני, מסרו אפילו בגדים מדור לדור, את הבתים בנו אחד ליד השני ואף אחד לא ברח רחוק. היום זה רק מה שאתה יכול למסור אחד לשני.

אורן: מה ירגיש הבן של דוד כלפי דוד?

הרב לייטמן: הוא ירגיש שהוא קיבל מאבא בגיל צעיר, כשהיה קטן, את הדבר החשוב ביותר שנותן לו זווית נכונה על כל החיים.

אורן: איזה רגש זה מעורר בו כלפי דוד?

הרב לייטמן: כבוד, תודה להורים שעשו כך, שהכינו אותי לחיים. כי על ידי השימוש בזה אני אסתדר לא רק בחיים האלה, אלא אסתדר גם בחיים הנצחיים. אני עכשיו הולך לקנות לי גם את החלק הנצחי, עכשיו "עולמך תראה בחייך". אני לא זקוק לסמים כדי להתנתק מהעולם ואני מסתכל על כל ההתפרצויות האלה שנעשו על ידי האנשים האלה בצער אבל אני לא יכול להתחבּר איתם, כמו שאיש גדול לא יכול להיכנס לגן ילדים ולהישאר שם. אנחנו רואים את זה בחוש על הילדים שלנו. זאת תופעה של האור, זאת עובדה.

אורן: אני מרגיש בין המילים שלך שיש פה יותר מאשר הכרת תודה רגילה של בן לאביו.

הרב לייטמן: ודאי. הוא מגלה שהנשמות שלהם קשורות יחד, לַמה דווקא אני נולדתי לאבא שלי, ולאמא שלי ולקרובים שלי, אני מרגיש שיש קשר בנשמות, שיש כאן דבר מיוחד.

כשהייתי אצל הרב"ש הוא ביקש להכיר את ההורים שלי ואני גרתי אז ברחובות והוא בבני ברק. שאלתי אותו, לַמה? וספרתי לו שההורים שלי עובדים, אמא רופאת נשים ואבא רופא שיניים. הוא אמר, אני צריך להכיר אותם קצת כי הם ההורים שלך. זאת אומרת, יש כאן משהו, קשר יותר פנימי מסתם להוליד גוף, יש פה קשר בנשמות. והוא הכיר אותם והם גם באו אחר כך לבקר.

אורן: אז אותו בן שאבא שלו ייתן לו חינוך כזה, ירגיש את התדר הפנימי הזה שביניהם?

הרב לייטמן: ודאי, ללא ספק. אתה מכיר את הבן שלי, למרות שהוא חי רחוק כל כך הוא נמצא בקשר ואני לא צריך להתקשר אליו, הוא מתקשר אלי. פעם ביומיים, שלושה. לאמא הוא מתקשר יום יום. זה השפעת האור, זה לא אני, זה השפעת האור שעושה לנו את התיקון הזה.

אורן: גולן מפרדס חנה כותב לך: אני לומד קבלה דרך ערוץ 66 כבר חצי שנה ואני מתכוון להגיע לכנס של הזוהר בגני התערוכה. אני חייב לציין שהצפייה בערוץ פתחה לי נקודת אור בחיים, ואני מרגיש הרבה פעמים שאנשים שאני רואה על המסך ממש קרובים אלי. אבל ביומיים האחרונים אני קצת חושש שאגיע למפגש הזה ולא כל כך אמצא את עצמי כי אני לא מכיר שם אף אחד.

הרב לייטמן: אתה לא צריך להכיר שום דבר ואף אחד, אתה בא להתרשם מהכמות הגדולה של האנשים שבדיוק כמוך, גם הם לא היו מגיעים לאותו אירוע כדי להכיר אנשים אחרים, כי לאף אחד אין רצון לזה, היום דברנו על האגו שדוחף אותנו ומרחיק אותנו זה מזה.

אלא לַמה אנחנו באים? מעל כל הפחדים והחרדות והדחיות והחשדות, נשב יחד ונחשוב על זה שבאיחוד פנימי, לא במילים, לא בצחוקים, לא בחיוך שנגלה זה לזה, אלא בפנימיות שלי אני רוצה ברוחניות. ובמאסה כזאת כשאני מתחבר איתם למטרה אחת, אני יכול להרגיש את הרוחניות הזאת. אני בא לשם זה, להתפעל, להתרשם מזה, וזהו. כל האחרים צריכים אותי ואני צריך אותם.

אורן: אני מרגיש שגולן בעצם חושש להיות לבד.

הרב לייטמן: הוא לא יישאר שם לבד או לא לבד, ברגע שנכנסים פנימה אין הרגשה כזאת שאתה לבד, ברגע שאתה נכנס אתה מרגיש יחד. כי המטרה הכללית שאליה מכוּונים קושרת אותנו יחד. לא שאני חייב להתקשר לשכן שלי כאן, או לשכנה שלי מכאן, ולאלה ששם, המטרה הכללית שבה מרוכזים היא שקושרת. ואני מזמין אותו.

(סוף התוכנית)

Kabala Media

Kabala Media

My LibrarySign in to like, save and subscribe to videos

A happy generation

A happy generation

A happy generation

Kabala MediaCopyright © 2003-2026 Bnei Baruch – Kabbalah L’Am Association, All rights reserved

My Library
Sign in to like, save and subscribe to videos

Kabala Media
Copyright © 2003-2026 Bnei Baruch – Kabbalah L’Am Association, All rights reserved